Twitxy Saved

לינור דויטש

Verified account This account is verified. Learn more

@LinorDeutsch

מייסדת-שותפה ומנכ"לית לובי99; הלוביסטית הציבורית הראשונה. כלכלה, פמיניזם ואקטיביזם (לא בהכרח בסדר הזה)
Joined May 2015
907 Following 16K Followers 8K Posts

Latest posts 5

Pinned post

לינור דויטש Verified account @LinorDeutsch
שר הכלכלה יושב אתמול בדיון ומאשים את כולם בעליה ביוקר המחיה; כולם אשמים, רק לו אין אחריות. ופתרונות? הצרכנים צריכים לבחור חכם ולכתת בין הרשתות. אחרי שעה+ של מצגת על הקשרים הגיאו פוליטים המדהימים עם הודו, לא הייתה ברירה אלא לעמת אותו עם מה שקורה בסופרים בראשל״צ וירוחם. הקטע המלא:
2:28
89 replies 229 reposts 1.5K likes 43K views View on X
לינור דויטש Verified account @LinorDeutsch
מנכ״ל נגיש זה נחמד. בנק שמתחרה על הלקוחות שלו זה נחמד יותר.
אי אפשר גם לגרוף רווחי עתק בשוק לא תחרותי וגם לשכנע את הציבור שזה בעצם לטובתו.
זו ליטרלי ההגדרה של לרצות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. הנה ההסבר:
לובי 99 הלובי של הציבור Verified account @lobbying99 2d
מנכ“ל בנק לאומי מסביר למה אנחנו צריכים לשמוח שהבנק הרוויח כמעט 3 מיליארד שקל ברבעון. מתברר שזה בכלל לטובתנו.
ובכן, חנן, הציבור שמשלם והציבור שמרוויח הוא לא בהכרח אותו ציבור. ואי אפשר גם לגרוף רווחי עתק, גם לתת ללקוחות שלכם פירורים, וגם לצפות למחיאות כפיים. @linordeutsch מסבירה:
View quoted post on X
6 replies 11 reposts 105 likes 3.4K views View on X
לינור דויטש Verified account @LinorDeutsch
מדיניות ציבורית לא נקבעת רק במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה. היא מתעצבת גם באקדמיה, בכנסים מקצועיים ובשיח בין רגולטורים, חוקרים ובעלי עניין.
לכן אנחנו נמצאים גם שם. והפעם רו״ח ועו״ד @Ela_Ta_Sh, מנהלת תחום הרגולציה הפיננסית של @lobbying99, שהביאה לדיון על תפקיד המוסדיים בשוק ההון את הזווית הציבורית: האחריות של הגופים שמנהלים את כספי הפנסיה והחסכונות של כולנו לפקח ולהשפיע על התנהלות החברות שבהן הכסף שלנו מושקע. כי בכל מקום שבו מעצבים את כללי המשחק, צריך להיות גם מי שמייצג את הציבור.
שמחתי להשתתף בכנס בנושא תפקיד המוסדיים בשוק ההון ובפרט כדוברת בפאנל שעסק בהחלטות אובר-רולינג ובפעילות שלי בנושא. מדובר בנושא חשוב ובוער והיה מרגיע לשמוע את ההסכמה של כלל הגורמים לגבי חשיבות המעורבות של המוסדיים - שמנהלים עבורנו את כספי חסכונות בהתנהלות החברות שבהן הכסף מושקע.
View quoted post on X
0 replies 2 reposts 21 likes 494 views View on X
לינור דויטש Verified account @LinorDeutsch
כן, אני יודעת שזה נראה כמו סטורי שהלך לאיבוד בטוויטר, אבל מאחר שגם כאן שאלו על הרצאות, הנה ההזדמנות שלכם לגלות מי באמת מושך בחוטים בכנסת, ואיך אפשר לשנות את זה.
מחר (שני) ב-17:00 בת״א, שלישי ב-17:00 בחיפה. הכניסה חופשית, לינק להרשמה לחיפה בציוץ העוקב.
2 replies 6 reposts 26 likes 1.2K views View on X
לינור דויטש Verified account @LinorDeutsch
הידעתם שלאלינור רוזוולט היה כנראה רומן עם אישה? ושלבעלה, נשיא ארה״ב פרנקלין דלאנו רוזוולט, היו כמה מאהבות?

אלה כנראה הפרטים הכי פחות חשובים בביוגרפיה המופלאה שקראתי על השניים, אבל עכשיו, כשיש לי את תשומת לבכם, אפשר לדבר על הדברים החשובים באמת.

כמו למשל העובדה שאני מסיימת את הספר עם דמעות בעיניים, מתאבלת על אדם שמת לפני 81 שנה ומעולם לא הכרתי, כאילו איבדתי חבר קרוב. אחרי עשרות שעות במחיצתם, אני מאוהבת בשני הרוזוולטים ועדיין לא החלטתי במי יותר.

פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנשיא היחיד בתולדות ארה״ב שנבחר לארבע כהונות (!), נפטר בפתאומיות באפריל 1945, פחות משלושה חודשים אחרי שהושבע לכהונתו הרביעית, ורגע לפני הניצחון על גרמניה הנאצית. בעקבותיו אף נחקק בהמשך התיקון ה-22 לחוקה, שמגביל נשיאים לשתי כהונות.

את רוזוולט הערצתי עוד מהביוגרפיה הקודמת שקראתי עליו, שהתמקדה בניו דיל ובמהפכה הכלכלית שהוביל בעקבות השפל הגדול. אבל No Ordinary Time של דוריס קרנס גודווין, שמתמקד במלחמת העולם השנייה, הוא באמת משהו אחר.

קשה לתפוס איך מדינה מפולגת, בדלנית, שעדיין לא התאוששה מהשפל הגדול, הצליחה בתוך שנים ספורות להפוך לארסנל הנשק של הדמוקרטיות ולהוביל את העולם החופשי לניצחון על הנאצים. וכמה מזה היה תלוי בכישרון הפוליטי הנדיר של רוזוולט, באופטימיות שלו וביכולת לעורר אמון ולגייס גם את מתנגדיו.

ואז יש את אלינור רוזוולט המדהימה. אישה שהקדימה את זמנה בעשרות שנים והייתה הרבה יותר מאשת הנשיא. בזמן שפרנקלין ניהל את המלחמה, היא נאבקה על דמותה של אמריקה מבפנים, על זכויות שחורים, נשים, עובדים ומיעוטים. היא הבינה שאין הרבה משמעות לניצחון על הפשיזם באירופה אם בבית ממשיכים להפלות אזרחים בגלל צבע עורם. הספר מתאר את הקפיצה האדירה במעמדן של נשים ושל שחורים בעקבות המלחמה, גם בזכות מאבקים עיקשים שאלינור הייתה שותפה להם.

וזו בדיוק הסיבה שאני כל כך אוהבת ביוגרפיות איכותיות. מעבר להיסטוריה הגדולה, הן חושפות את האנשים שמאחוריה. את האהבות, הקנאות, החולשות, השנאות הקטנות והיחסים המורכבים. ומזכירות לנו שלטוב ולרע, האופי של מנהיגים, הערכים שלהם, האנשים שהם מקיפים את עצמם בהם וההחלטות שהם מקבלים ברגעי משבר, יכולים להכריע את גורלן של אומות שלמות.

וכישראלית שקוראת את הספר דווקא עכשיו, אי אפשר שלא לחשוב על ההבדל בין מנהיגות שמאחדת עם סביב מטרה משותפת לבין כזו שניזונה מהשסעים שבתוכו. על מנהיגות שמרימה את המבט מעבר להישרדות הפוליטית של עצמה. ועל כך שמלחמה היא לא רק מבחן של עוצמה צבאית, אלא גם של ערכים ושל דמות החברה שנישאר איתה ביום שאחרי.

אנחנו אוהבים לחשוב שההיסטוריה מתקדמת בזכות כוחות כלכליים, חברתיים ופוליטיים גדולים. אבל לפעמים האדם שנמצא בעמדת ההנהגה משנה הכול. כמה אחרת ההיסטוריה הייתה יכולה להיראות בלי רוזוולט, וכמה אחרת גם ההיסטוריה שלנו עוד יכולה להיראות.

ממליצה בחום, גם למי שלא נוהג לקרוא ספרי היסטוריה. אמנם מדובר בכ-39 שעות האזנה (או 768 עמודים באנגלית), אבל הספר מחולק לפרקים והזמן עף כשנהנים. הטלנובלה הכי טובה שתאזינו לה, והכל קרה באמת❤️