Twitxy Saved

Tomer Simon, PhD

Verified account This account is verified. Learn more

@TomerSimon

Chief Scientist @Microsoft Israel R&D Center. Futurist, technology & innovation evangelist. Keynote speaker. Emergency management expert. Tweets are my own.
Israel tomersimon.substack.com Joined February 2012
1.9K Following 10K Followers 7.9K Posts

Latest posts 5

Pinned post

Tomer Simon, PhD Verified account @TomerSimon
שרשור אזהרה מפני טיקטוק - אם לא לכם אז לפחות לילדים שלכם.
לאחרונה אני רואה יותר ויותר אנשים וארגונים שעוברים להשתמש בטיקטוק מסיבות כאלה ואחרות. על יתרונות הטיקטוק אני לא אכתוב, וכבר נכתב על כך שיש להם את האלגוריתם הטוב ביותר בעולם.
מקווה שלאחר קריאה תשתנה דעתכם. מתחילים -->
Tomer Simon, PhD Verified account @TomerSimon
אקספנג מציגים את עצמם כאוייבי המערב.

בפרסומת החדשה הסינים מציגים את הרכב שלהם כנרדף על ידי מסוקי אפאצ׳י שמשגרים לעברו טילים, משטרה בריטית שרודפת אחריו, ובסוף בורח למדינה ללא הסכם הסגרה.

אפילו הסינים מודים.

ואתם ממשיכים לרכוש אותם.
0:46
Tomer Simon, PhD Verified account @TomerSimon Oct 13
תפסיקו לרכוש רכבים חשמליים סיניים. פשוט תפסיקו.

אני כותב על זה כאן כבר ארבע שנים ברצף, ובכל פעם נחשפות עוד עדויות ועוד דוגמאות לסכנות המשמעותיות שהרכבים החשמליים הסיניים מייצרים.

הדוגמה האחרונה מגיעה מנורבגיה.
במהלך תרגיל צבאי התברר שכלי רכב חשמליים מתוצרת סין, שנשכרו לשימוש הצבא, הקליטו ושמרו באופן אוטומטי תיעוד וידאו מהתרגיל.
אף אחד מהצבא הנורבגי לא ביקש את זה מהם. הם עשו את מה שהם מתוכנתים לעשות.

כפי שכתבתי פה בעבר, המכוניות החשמליות הסיניות הן מכונות ריגול על גלגלים. הן מצוידות במצלמות, במערכות ניווט ובמאות חיישנים שפועלים ללא הפסקה ומחוברים לרשת.
מערכת הביטחון הנורבגית כבר הזהירה שהנתונים האלה יכולים לשמש למעקב, לניטור תנועה ולאיסוף מודיעין. רכב בודד אוסף פיסות מידע. צי של רכבים מייצר תמונת מצב.

תזכרו - עדכון תוכנה אחד מרחוק מספיק כדי לשנות את מה שהוא אוסף ולאן הוא שולח את החומרים.

אנשים הגיבו לי כאן שלא אכפת להם, כי רק הם נוהגים ברכב.
זו חשיבה צרה ומצומצמת מאוד.

הרכב הפרטי שלכם לא נשאר פרטי.

תחשבו על המילואימניקים שמגיעים לבסיסים, לשטחי כינוס ולתרגילים ברכבים חשמליים סיניים. הרכב מקליט גם את מה שקורה מחוצה לו. המצלמות שלו מתעדות את הדרך, את השער, את הגדר, את הכלים ואת האנשים שמסביב. הוא יודע איפה נמצא שטח הכינוס ומתי הגיעו אליו. ובתוכו הוא נמצא בכל שיחה, כולל עדכונים מבצעיים בזמן נסיעה.

לא צריך לחכות לראות לאן המידע הגיע. מספיק לדעת שהיכולת קיימת. זו כבר לא סוגיה של פרטיות או סייבר. זו סוגיה של ביטחון לאומי, והיא לא מתחילה בחדר המצב.

היא מתחילה באולם התצוגה, בהחלטה של כל אחד מאיתנו איזה רכב לקנות.

אז לפני שאתם קונים רכב חשמלי סיני, תשאלו את עצמכם. לאן אתם נוסעים איתו, וליד מה אתם עוברים? את מי אתם מסיעים? על מה אתם מדברים בתוכו כשהדלתות סגורות? או על מה מדברים מחוצה לו?

כי השאלה היא לא אם הרכב מקליט. השאלה היא מי עוד רואה ושומע את מה שהוא קולט.
View quoted post on X
11 replies 3 reposts 87 likes 10K views View on X
Tomer Simon, PhD Verified account @TomerSimon
הצפה.
זה יהיה שדה הקרב העתידי.
Tomer Simon, PhD Verified account @TomerSimon 5d
על זומבים ועתיד שדה הקרב

ב1968 יצא סרט האימה ״ליל המתים החיים״ (Night of the Living Dead) של ג׳ורג׳ רומרו, שעיצב את ז׳אנר הזומבים הטורפים המודרני.

מאז יצאו אינספור סרטים, סדרות וספרים שלקחו את הזומבים הטורפים לכל מיני כיוונים.

המפלצות שלנו מעניקות גוף לחרדות של התקופה. ההתפתחות שלהן לצד המהפכות התעשייתיות והטכנולוגיות מספרת גם את סיפור הפחדים שלנו.

בקיץ 1816, בעיצומה של המהפכה התעשייתית הראשונה שהחלה באנגליה, נפגשו ליד אגם ז׳נבה בשווייץ מרי שלי, פרסי שלי, לורד ביירון וג׳ון פולידורי. ביירון הציע שכל אחד יכתוב סיפור רוחות.

מהמפגש הזה צמחו שתיים מדמויות האימה המשפיעות ביותר בתרבות המודרנית — היצור של פרנקנשטיין והערפד האריסטוקרטי של פולידורי. ״פרנקנשטיין״ פורסם ב-1818, ו״הערפד״ ב-1819.
היצור של פרנקנשטיין מגלם את החרדה מכוח היצירה של האדם ומאובדן השליטה ביצירתו. הערפד מגלם את הפחד מפיתוי ומניצול — ממי שנכנס אל חיינו וניזון מהם.

ב-1897, בעיצומה של המהפכה התעשייתית השנייה, פרסם בראם סטוקר את ״דרקולה״. הערפד קיבל את דמותו המפורסמת ביותר. האיום העתיק יצא מהטירה והגיע אל העולם המודרני, תוך ניצול רשתות התחבורה והמסחר שלו.
ובסוף שנות ה-60, עם התפתחות המחשוב והאוטומציה, התגבש הזומבי הטורף המודרני.

הבינה המלאכותית הייתה אז תחום מחקר צעיר. רובוטים כבר החלו לעבוד במפעלים. לצד ההבטחה הטכנולוגית התעורר חשש שהמכונות יחליפו את העובדים ויערערו את הסדר החברתי.

הזומבים עצמם מגלמים את החרדה מפני מסה גדולה שמכריעה את יכולת ההתמודדות של החברה.

זאת החרדה שעומדת במרכז השרשור הזה. הצפה.
-->
View quoted post on X
Tomer Simon, PhD Verified account @TomerSimon
על זומבים ועתיד שדה הקרב

ב1968 יצא סרט האימה ״ליל המתים החיים״ (Night of the Living Dead) של ג׳ורג׳ רומרו, שעיצב את ז׳אנר הזומבים הטורפים המודרני.

מאז יצאו אינספור סרטים, סדרות וספרים שלקחו את הזומבים הטורפים לכל מיני כיוונים.

המפלצות שלנו מעניקות גוף לחרדות של התקופה. ההתפתחות שלהן לצד המהפכות התעשייתיות והטכנולוגיות מספרת גם את סיפור הפחדים שלנו.

בקיץ 1816, בעיצומה של המהפכה התעשייתית הראשונה שהחלה באנגליה, נפגשו ליד אגם ז׳נבה בשווייץ מרי שלי, פרסי שלי, לורד ביירון וג׳ון פולידורי. ביירון הציע שכל אחד יכתוב סיפור רוחות.

מהמפגש הזה צמחו שתיים מדמויות האימה המשפיעות ביותר בתרבות המודרנית — היצור של פרנקנשטיין והערפד האריסטוקרטי של פולידורי. ״פרנקנשטיין״ פורסם ב-1818, ו״הערפד״ ב-1819.
היצור של פרנקנשטיין מגלם את החרדה מכוח היצירה של האדם ומאובדן השליטה ביצירתו. הערפד מגלם את הפחד מפיתוי ומניצול — ממי שנכנס אל חיינו וניזון מהם.

ב-1897, בעיצומה של המהפכה התעשייתית השנייה, פרסם בראם סטוקר את ״דרקולה״. הערפד קיבל את דמותו המפורסמת ביותר. האיום העתיק יצא מהטירה והגיע אל העולם המודרני, תוך ניצול רשתות התחבורה והמסחר שלו.
ובסוף שנות ה-60, עם התפתחות המחשוב והאוטומציה, התגבש הזומבי הטורף המודרני.

הבינה המלאכותית הייתה אז תחום מחקר צעיר. רובוטים כבר החלו לעבוד במפעלים. לצד ההבטחה הטכנולוגית התעורר חשש שהמכונות יחליפו את העובדים ויערערו את הסדר החברתי.

הזומבים עצמם מגלמים את החרדה מפני מסה גדולה שמכריעה את יכולת ההתמודדות של החברה.

זאת החרדה שעומדת במרכז השרשור הזה. הצפה.
-->
4 replies 1 reposts 40 likes 5.6K views View on X
Tomer Simon, PhD Verified account @TomerSimon
זה הזמן לבקר בתמנע.

מזג אוויר מושלם לטייל בכל בקעת תמנע ובין האתרים ההיסטוריים הוגיאולוגיה היפיפיים של האיזור.

לאורך הערבה ישנם מספר אתרים שכדאי לטייל בהם ולהכיר.

בתמנע אפשר למצוא את מכרות הנחושת של ממלכת מצריים העתיקה, לפני מעל ל3,200 שנה.

במרדף הנוכחי אחרי מינרלים ומתכות נדירות לתעשיית הAI, פעם ישראל היתה מקור חשוב לאספקת מתכת.

הגיאולוגיה של האיזור ייחודית ויפיפיה, וביחד עם אבני החול שעברו שינויים ועוצבו לאורך מיליוני שנה ניתן למצוא את הארכיטקטורה היפה של הטבע.

—>
Tomer Simon, PhD Verified account @TomerSimon Sep 29
סיימתי עכשיו סיור בחירבת מואה שמדרום לצופר בערבה.

המקום היה מרכז לוגיסטי מרכזי לפני יותר מ2,000 שנה על דרך הבשמים הנבטית.
הוא היה התחנה הראשונה בדרך הבשמים בשטחי ארץ ישראל.

מכאן עברה אחת משרשראות הסחר והאספקה הגדולות של העולם העתיק, שחיברה את חצי האי ערב דרך פטרה והנגב אל הים התיכון.

מים, אחסון, לינה, אבטחה ותחבורה. טכנולוגיות ותשתיות של שרשרת אספקה, הרבה לפני שקראנו לה כך.

המרחב שבו נמצאת היום ישראל היה חוליה מרכזית בחיבור בין אזורים, שווקים ותרבויות.

אני חושב שהגיע הזמן לחשוב מחדש איך הופכים את הגיאוגרפיה הזאת שוב לנכס אסטרטגי בשרשראות האספקה האזוריות והעולמיות.
View quoted post on X