קובי ברדה-Dr. Kobby Barda

This is not an a Lebanese newspaper, not even an Iranian newspaper, it is the @nytimes.
That is a "textbook" anti-Semitism!
As a Jew and an Israeli who follows American society, I am upset and I didn't think that I'll ever see such a nasty cartoon.
@ADL its your turn now

מה משמעויות של מה שאומר @YuvalKarni?

1. נתניהו יוכל במקסימום של המקסימום להתנהל בקואליציה שכוללת לממשלה מהגוש את ליכוד+ש"ס+ציונות דתית ובספק (כפי שראינו באי המלצה אצל הנשיא) יהדות התורה.

סל הכל יש לנתניהו בלוק מוצק ליכוד+ש"ס+ציונות של 27+6 +6 (39) או תאורטית עם יהדות (46).

2. המחיר של נתניהו בממשלת אחדות שכזו יורד בצורה משמעותית, בתרחיש שכזה, ככל שיתקרב מועד הכרזת הממשלה, נראה את נתניהו מוכן להתחיל כראש ממשלה חליפי ואייזנקוט כראש ממשלה בשנתיים ראשונות.

3. מי שחושב ומטריח את עצמו לחשוב, לאור הוטו של טראמפ על בן גביר בממשלה, שקיימת אופציה שטראמפ יטיל וטו על החלטות של סנקציות של מה שהשגריר הנוצרי ציוני שלו קרא "טרור יהודי" בבסיס הצר של ההחלטות (נוער הגבעות) ועד הבסיס הרחב (יהודה ושומרון) עם קונגרס לעומתי, יש לי סמל של שברולט מרכב ראש ממשלה למכור לו.

4. המחיר של חוסר המשילות של בן גביר שהביא לריסוק תדמיתו של נתניהו בבייס של הרפובליקנים, ב-33 נקודות ב- 3 חודשים (share.google/DOx0ON9IsWQRvY…)
מביא את נתניהו לשלם "במזומן" בהטלת וטו על שותף טבעי שלו בממשלה.

בציוץ השני שלי תזכורת למה שכתבתי שלשום...

אני רק מקווה, שלא כמו שנעשה לשרת ההסברה דיסטל, שיתנו לדובר מדפסת, כדי שיצליח לעבוד ולא יצטרך (חלילה!) להתפטר.

מה שהתחיל אתמול כסטירה עליה כתבתי, ממשיך כנגיחה ל-JD.

כפי שהבטחתי, אני מתחיל לשחרר חלקים מהספר לפני שהוא יוצא לאור באמצע 2027.

הספר נקרא באנגלית
The Burgundy Vine: Qatar and the Making of America’s Anti-Zionist Ecosystem,

ובעברית:

משל הכרם – סיפור הברית של קטאר והאחים המוסלמים ליצירת אקוסיסטם אנטי-ציוני באמריקה.

אחד הכלים המרכזיים בספר הוא המודל שמופיע בתרשים הזה: מודל הקרבה התפעולית של קטאר.

המודל לא מסתפק בשאלה כמה כסף קטאר נתנה לאוניברסיטאות אמריקאיות. הוא שואל שאלה אחרת:
עד כמה קרוב המממן הקטארי מגיע לליבה של המוסד, כלומר לסדרי העדיפויות האקדמיים, לסביבה הנרטיבית, למנגנוני הניהול והתקציב, ואפילו לבחירת ההנהגה האקדמית עצמה.

התרשים מציג רצף של חמש רמות, מפילנתרופיה רגילה ועד תלות תפעולית עמוקה יותר:

1. התאמת סדרי עדיפויות אקדמיים לצרכי המדינה המממנת.
דוגמה: קמפוס של אוניברסיטת קרנגי מלון (Carnegie Mellon) בדוחה, שם מחקרים ותחומי עניין הותאמו בין היתר לצרכים שקטאר הגדירה.

2. הסביבה הנרטיבית והמוסדות שמייצרים אותה.
דוגמה: קמפוס של אוניברסיטת נורת'ווסטרן (Northwestern) בדוחה, שפיתח קשרים עם אל-ג'זירה וסביבת המדיה הקטארית.

3. הגבלה קונקרטית על ביטוי אקדמי.
מקרים שבהם אירועים שתוכננו בקמפוסים האמריקאיים בדוחה בוטלו או שונו בגלל חוקי ומנהגי קטאר.

4. כניסה למנגנוני ממשל, תקציב ומחקר.
דוגמה: קמפוס של אוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת' (VCU) בדוחה, שבו לקרן קטאר יש תפקיד באישור תקציב, במנגנון ייעוץ משותף ובהערות על מינויים בכירים.

5. השתתפות פורמלית בבחירת ההנהגה האקדמית.
דוגמה: קמפוס של אוניברסיטת טקסס A&M בדוחה, שבו מינוי דיקן בכיר נעשה בתיאום או בהסכמה של קרן קטאר.

הרעיון המרכזי הוא פשוט:
ככל שעולים ברמות, המונח "תורם" מפסיק לתאר את היחסים. מדובר בקרבה תפעולית, לא בהכרח שליטה מלאה, אבל בהחלט משהו שחורג מתרומה רגילה.